0

מחלות מקצוע ומיקרוטראומה

חוק הביטוח הלאומי מכיר באירוע שלא נגרם כתוצאה מתאונת עבודה ספציפית כ"פגיעה בעבודה", רק במקרה של מחלת מקצוע, כלומרמחלה מסוג המחלות המפורטות בחוק הביטוח הלאומי אשר התפרצה עקב ביצוע העבודה.

תקנות המוסד לביטוח לאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 קובעות רשימה סגורה של פגיעות המהוות מחלות מקצוע. רשימה זו כוללת, בין היתר, מחלות עור שנגרמו על ידי חשיפה לאבק, נוזלים או גזים, דלקת בגידים, ירידה בשמיעה בעקבות חשיפה לרעש, מחלות קרינה ומחלות עצמות ופרקים שנגרמו על ידי שימוש במכשירים רוטטים וכו'.

הואיל וכמפורט לעיל, הכרה בפגיעה בעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי אפשרית רק במקרה של אירוע תאונתי או מחלת מקצוע, פותחה על ידי בית הדין לעבודה תורת המיקרוטראומה, אשר מאפשרת להכיר כפגיעה בעבודה, גם במקרים בהם נזקיו של העובד לא נגרמו בעקבות תאונת עבודה מוגדרת במקום ובזמן ואינם נכללים ברשימת מחלות המקצוע.

על מנת להכיר באדם כנפגע עבודה במנגנון של מיקרוטראומה, יש להוכיח קיומן של פגיעות זעירות חוזרות וזהות במהותן, לאורך זמן, שכל אחת מהן הסבה נזק מזערי. כן יש להראות כי פגיעות אלה גרמו במצטבר לנזק גופני ממשי ולנכות.

הנה כי כן, למיקרוטראומה ארבעה יסודות:

  1. פגיעות זעירות: בהתאם לקביעת בית הדין לעבודה, על כל אחת מהפגיעות להיות פתאומית, בלתי צפויה ובלתי מכוונת (וזאת להבדיל מנזק שנגרם כתוצאה מגורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה). דוגמה טובה להמחשת דרישה זו מתייחסת להבדל שבין נזק שנגרם בעקבות טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב, לבין נקב שנוצר כתוצאה מזרם מים שוטף. המקרה הראשון מקביל, מבחינה רעיונית, לנזק שנגרם כתוצאה מפגיעות מיקרוטראומה, שכן כל טפטוף מים מהווה אירוע עצמאי, בלתי צפוי ובלתי מכוון, בעוד המקרה השני מקביל לפגיעה כתוצאה של הליך תחלואתי ממושך, שאינו מהווה תאונה ועל כן אינו עונה על יסוד ה"פגיעה הזעירה" הנ"ל.
  2. חוזרות ונשנות: על הפגיעות להיות זהות או לכל הפחות דומות במהותן. בהתאם לכך,  פגיעה שמקורה תנועות שונות ומגוונות שביצע העובד בצורה לא מרוכזת, לא תענה ככלל ליסוד זה ולא תוכר כמיקרוטראומה.
  3. נזק ממשי: בהתאם לקביעת בית הדין לעבודה, אין צורך להוכיח שכל פגיעה בפני עצמה גרמה לנזק קטן, אולם יש להוכיח שהצטברות הפגיעות היא שגרמה לנזק ממשי.
  4. קשר סיבתי: יש להוכיח קיומו קשר סיבתי בין הפגיעות החוזרות לבין הנזק המצטבר הנטען.

חשוב להדגיש שניתן להגיש תביעה בגין מיקרוטראומה גם כאשר מדובר בהחמרה של מצב קודם או במצב רפואי שמקורו ממספר גורמים, כאשר רק חלק מהם הינו תוצאה של העבודהבמקרה של החמרת מצב, יש צורך להוכיח  קיומו של קשר סיבתי בין החמרת המצב לבין הפגיעות החוזרות שנגרמו במהלך העבודה.

את שני התנאים האחרונים מוכחים באמצעות חוות דעת רפואית.

להבדיל ממחלות מקצוע, אין הגבלה על הפגיעות לגביהן ניתן להכיר במנגנון ה"מיקרוטאומה" האמורועל כן ניתן להגיש תביעה בגין "מיקרוטראומה" בנוגע לכל פגיעה העומדת ביסודות המפורטים לעיל. בהתאם לאמור לעיל, בתי הדין לעבודה הכירו בפגיעות רבות ומגוונות, בשלל מקצועות, כתאונת עבודה על בסיס תורת המיקרוטראומה.

דוגמאות לפגיעות שהוכרו כתאונות עבודה על בסיס תורת המיקרוטראומה:

בטרם אפנה לסקירת הדוגמאות אדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו, ולכן אין בעובדה שבית הדין הכיר בפגיעה כזאת או אחרת כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה בפסק דין אחד, כדי להוביל להכרה אוטומטית של אותה פגיעה כתאונת עבודה.

פגיעות בגב (בלטי דיסק, כאבים והגבלות תנועה בגב העליון והתחתון וכדו') לנהגים מקצועיים הנוסעים במשך שעות ארוכות בכבישים לא סלולים (עב"ל 313/97 יניב נ' המוסד לביטוח לאומי), נהג משאית אשפה (ב"ל 8065-07-12 כהן נ' המוסד לביטוח לאומי), כוח עזר בבית חולים (עב"ל 39738-05-13 צבי נ' המוסד לביטוח לאומי), וכן לרופא שנדרש להתכופף למיטת מטופליו ושולחן הניתוחים מספר פעמים רב במהלך כל יום עבודה במשך עשרות שנים (ב"ל 50750-05-11‏ ד"ר יניפיליז נ' המוסד לביטוח לאומי).

תסמונת מנהרת כף היד ומרפק טניס: לאינסטלטור העובד עם כלים רוטטים (עב"ל 17464-03-16 פיס נ' המוסד לביטוח לאומי), עובד תחנת כוח שנדרש במהלך עבודתו לפתוח ולסגור שסתומים במשך שעהשלוש שעות ביום (ב"ל 53571-07-15 מנשה נ' המוסד לביטוח לאומי) ולקלדנית שעבדה 8 שעות ביום (ב"ל 1806/08 ויינר נ' המוסד לביטוח לאומי), רופא שיניים כתוצאה מעבודה ארוכת שנים עם כלים רוטטים (ב"ל 2778/07 פרופ' דיין נ' המוסד לביטוח לאומי). לאומי

דלקות/ פגיעות בכתף: לסדרנית ומקודדת מחירים בסופרמרקט שבמהלך עבודתה ביצעה פעולות מונוטוניות ורצופות של העברת כ– 20 מוצרים המגיעים לקופה על גבי הסרט הנע והנחתם על שולחן שהוצב מאחוריה (עב"ל 391/07 הראל נ' המוסד לביטוח לאומי), וכן למורה שעבדה במשך כ-11 שנים במהלכן נדרשה להרים את ידה השמאלית במשך שעות ארוכות לצורך כתיבה על לוח הכיתה (עב"ל 2846-10-13‏ ‏ דור נ' המוסד לביטוח לאומי).

הפרעות שינה ודום נשימה בשינה: לאדם שעבד במשמרות מתחלפות (בוקר צהריים ולילה) במשך כ-40 שנה (ב"ל 47261-01-16‏ ‏ מקס נ' המוסד לביטוח לאומי).

אסטמה: לאדם שעבד כמלגזן במפעל לייצור חומרים כימיים שבמהלך עבודתו העביר חומרים כימיים באמצעות משאבה חשמלית, כאשר בזמן השאיבה היה עליו לפקח על תקינות וזרימת החומר למיכל הלקוחות. (עב"ל 12074-07-14 המוסד לביטוח לאומי נ' גטיה).

סרטן: לאדם שעבד במשך שנים רבות בצביעת מכוניות (בל 22114-10-11‏ שתיווי נ' המוסד לביטוח לאומי) ואדם שעבד כאיש אחזקה של מתקני שעשועים וכטכנאי אחזקה של תנורים תעשייתיים וציוד אפייה ובמהלך עבודתו נחשף לאבק פיברגלס, חלקי צבע ישנים, תרסיס צבע וחלודה וכן לעשן ריתוך ואבק מתכות (ב"ל 42494-04-15 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי).

כיסוי ביטוחי בפוליסות ביטוח פרטיות: בהתאם לפסיקה הנוהגת, אי כושר שמקורו במיקרוטראומה מכוסה בפוליסת אבדן כושר עבודה. עם זאת, ברב פסקי הדין שדנו בסוגיה נקבע כי מיקרוטראומה אינה מהווה אירוע תאונתי, ועל כן נזקים שנגרמו בעקבותיה לא יהיו מכוסים בפוליסת תאונות אישיות.

נושאים נוספים שחשוב להכיר:

חוק תאונות עבודה

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *